החלטה
בפני בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה, לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק שמספרו 2500773103, בגין שלושה שיקים של כ- 2,588 ₪ כל אחד.
המבקשת טענה בבקשתה כי נודע לה על ההליכים כנגדה רק לפני כ- 3 שבועות, וזאת בניגוד לרישום בתיק ההוצאה לפועל. לטענתה, היא מתגוררת במושב צלפון מזה כ- 4 שנים, ואילו במען בחולון, בו בוצעה לכאורה המסירה, התגוררה בעבר עם בעלה, בדירת סבתו.
לגופה של התביעה השטרית טענה המבקשת, כי המשיבה הייתה אמורה לספק לה שירותי משלוח ופירוק קונטיינר, של פלטות מלמין אשר הזמינה מסין, וכי עת הגיעה הסחורה למחסן התברר לה כי לא נארזה בצורה מקצועית, ולפיכך נשברו פינותיהן של חלק גדול מהפלטות.
לטענת המבקשת בתצהירה, המשיבה התרשלה התרשלות רבתית, כלשונה, בפירוק המשלוח, תוך פירוק האריזות המיוחדות שנארזו בארץ המוצא (אריזות קרטון מיוחדות), ופירוק המטען באופן רשלני שגרם לשבירת הפינות בחלק גדול מהפלטות ונזקים לשכבת המלמין .
המבקשת טענה כי המשלוח כולו עומד במחסנה כאבן שאין לה הופכין ואין מי שמעוניין לרכוש את הפלטות.
לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בבקשה להארכת המועד, בהתנגדות, בתגובה, בתשובה, במהלך הדיון בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להאריך את המועד ולהתיר למבקשת להתגונן בפני התביעה, אך זאת בתנאי שתפקיד את סכום השיקים בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית.
לעניין הארכת המועד, נחה דעתי כי המבקשת לא התגוררה במען שבו בוצעה המסירה, בעת ביצועה.
גירסתה של המבקשת לא נסתרה בעניין זה, והעובדה כי לא עדכנה את מענה במשרד הפנים אינה מעלה ואינה מורידה. חובה על שליח בי-דין לפעול בשקידה ראויה וסבירה ולבדוק כי האדם שלו מיועדת המסירה אכן מתגורר במקום.
המשיבה בחרה שלא להביא את השליח לעדות, ומחדל זה מחליש עד מאוד את טענתה בדבר ביצוע המסירה כדין (ראה הרנון "דיני ראיות" חלק שני עמ' 3-23).
לעניין ההתנגדות עצמה, נכונה טענת ב"כ המשיבה כי טענתה של המבקשת, שהיא, למעשה, טענת קיזוז בגין נזקים, לא פורטה כדבעי.
ההלכה היא כי: "טענת קיזוז יש לפרט לפרטי פרטים וסכומים, עד לרמה של כתב תביעה עצמאי: "טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" (ד. בר אופיר, שם, עמ' 213 וראה גם ע"א 579/85 אריאן נ' לאומי, פ"ד מ(2) 765).".
(מתוך תאק 19670/07 עידן-דוד נכסים בע"מ נ' בנק לאומי סניף הכרמל (חיפה)– פורסם בפדאו"ר – ההדגשה שלי – י.ב.).
במיוחד לא פירטה המבקשת, בתצהירה, מהו סכום הנזק שלו היא טוענת, בשל מחדליה הנטענים של המשיבה.
ברם, מנגד, יש לזכור כי "... אין כל קדושה מיוחדת באותה הודעת קיזוז , וכי לא נקבעו בשום מקום הנחיות, כיצד יש לתתה. סימוכין לכך מצא בדברי ד"ר ז' צלטנר בספרו על דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה, תשל"ד) 170, לפיהם אין צורך בהצהרה מפורשת של קיזוז, ודי בהבעת רצון המשתמעת מכללא, כגון האמירה, שהמצהיר אינו חייב עוד דבר לצד שכנגד, או שהוא דורש ממנו את תשלום ההפרש בלבד. דעה דומה הובעה על-ידי כבוד השופט י' כהן (כתוארו אז) בע"א 664/76 [1], בעמ' 196 מול אות השוליים ה.... מסקנתו זו של השופט המלומד מעוגנת היטב בחומר הראיות ובהגיונה הפנימי של העיסקה הנדונה כאן, ואין כל סיבה להתערב במסקנה זאת. אינני מוצא גם בע"א 544/81, 604 [2] כל דבר, שיש בו כדי לשנות תוצאה זאת בכל הנוגע לסוגיית הקיזוז".
(עא 82 / 476 תדהר נגריה קואופרטיבית בעמ (בפירוק) נ' צבי מרקוביץ, פ"ד לט (2) 813, עמוד 820 – ההדגשות שלי – י.ב.)
במתח שבין שני כללים דיוניים-ראייתיים אלה, ומאחר שבשל העדר הפירוט "כמעט רשאי" הייתי לסרב לבקשת המבקשת, מצאתי לנכון להתיר למבקשת להתגונן בפני התביעה, וזאת בתנאי שתפקיד את הסך של 7,765 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו.
אם יופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תינתן למבקשת הרשות להתגונן בפני התביעה, והיא תידון בסדר דין מהיר תוך שעל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.
במקרה שכזה ההוצאות תיקבענה על ידי בית המשפט, בתום הדיון בתיק העיקרי.
אם לא יופקד הסכום האמור, במלואו ובמועדו, תידחה ההתנגדות וההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו. במקרה שכזה על המבקשת לשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.